<h1>חבור התשובה להמאירי — שבר גאון מאמר א' פ"ג</h1>
<h2>דף יט.</h2>
לבאר בו על אי זה מן הצרות מתענים ועל אי זה אין מתענין. קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל יושבי הארץ בית י"י אלוהיכם וזעקו אל י"י [יואל א'], יואל הנביא היה מוכיחם על שלא היו מתבוננים בחול עליהם הצרות והיו תולין במקרה, ואומר להם כי בראותם בא עליהם צרות משונות ובלתי רגילות לא נראו כהנה, איך טח עיניהם מראות מהשכיל לבותם לדעת על מה זה, וזה שאמר [שם] ההיתה זאת בימיכם ובימי אבותיכם, הקיצו שכורים, מתרדמת העצלות, והלילו כל שותי יין, ולזה אמר [עמוס ד'] מנעתי מכם הגשם ולא שבתם עדי הכתי אתכם בשדפון ובירקון שלחתי בכם דבר וכו', ואמר [מלאכי ג'] במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים ר"ל הנה נתקללתם בכל מיני קללה ועם כל זה אותי אתם קובעים, ויש מפרשים שהם מסכימים בקללה ובמארה לעשות סייג כך ואינם עומדים וזהו ואותי אתם קובעים, והוא שהנביא [ישעיה א'] מזהירם על מה תוכו עוד תוסיפו סרה, ר"ל באי זה מקום בבשרכם תוכו כשתוסיפו סרה, והלא מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, אין מחית בשר חי בשאת, וזהו תקרא ביום מועד מגורי מסביב, כפירוש אבי העזרי, ר"ל כל צרות שבטבע האדם לבוא עליו כאלו צוית בואם ליום מועד, ולשון מגורי, ענין פחד ואימה, כלומר שאינו מתירא עוד משום צרה שכבר באו כולם, וזה שאמר מרע"ה שלא יבינו איכה ירדוף אחד אלף וגו' [דברים ל"ב], אמר שאם חכמו ויבינו וכי מי הגיעם העונש אם ירדוף אחד אלף אם לא כי צורם מכרם, כאדם המוכר דבר שאינו רוצה, והוא גם כן מאמר דוד תמכור עמך בלא הון וגו', איך יאמר ולא רבית במחיריהם אחר שמכרם בלא שום דבר, אלא ר"ל כשהאדם מוכר אי זה דבר אפילו שדעתו לתתו בזול שואל שאלת מעט, וזהו [תהלים מ"ד] ולא רבית במחיריהם. [גליון. ואני הכותב שמעתי בו פירוש אחר תמכור עמך בלא הון ולא לקחת ממנו בעת המכירה דבר ונתת זמן מהדמים כאלו הוא דבר נמאס והמוכר בהלואה מוכר בדמים יקרים ואתה לא רבית במחיריהם]. איך שיהיה ראוי לאדם להתעורר מתוך הצרה ולכן רז"ל תקנו תעניות בכל צרה וכן בצורך המטר. ומאריך בזה וכן צרת הדבר וכן מפולת והאריך בזה. וכן על הרעש ועל הרוחות שמפילים הבתים, וכן ארבה וחיה רעה ובכלל כל צרה שלא תבוא על הצבור ראוי להתעורר, וכבר הבטיחו הנביאים אחר כל הרעות הכון לקראת אלהיך ישראל [עמוס ד'], וכתיב [שם ה'] דרשוני וחיו, ואמר [יואל ב'] וגם עתה נאום י"י שובו אלי, ר"ל גם עתה שתקפו עליכם הצרות שובו עדי בכל לבבכם ולא תתיאשו מן התשובה, ואמר [שם] מי יודע מענין ההתבוננות, ואמר מי, להוראה על מיעוט המתבוננים, כמאמר שלמה [קהלת ג'] מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, לא להסתפק על עליות רוח האדם למעלה, חלילה לו מרשע, אבל להוראה על מיעוט החוקרים היודעים כן מדרך העיון, וכן מי יודע ישוב וניחם, לא שיחשוב שהוא מקרה קרה לו, והאריך הספור בעניני התשובה והבטיחם להעביר הצרות ואמר [יואל שם] ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה וכו' ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם י"י אלוהיכם.
